תקן דיווח פיננסי בינלאומי 1 (IFRS 1), אימוץ לראשונה של תקני דיווח פיננסי בינלאומיים. התקן הונפק על ידי המועצה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות (IASB). הוא אומץ ביוני 2003 ונכנס לתוקף לתקופות שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2004 או לאחר מכן. IFRS 1 מספק הנחיות לישויות המאמצות את ה-IFRS בפעם הראשונה, ומבטיח מעבר חלק מהמסגרת החשבונאית הקודמת שלהן למסגרת ה-IFRS.
ההיבטים העיקריים של IFRS 1 כוללים:
1. מטרה: המטרה של IFRS 1 היא להבטיח שהדוחות הכספיים הראשונים של ישות IFRS, והדוחות הכספיים הביניים שלה עבור חלק מהתקופה המכוסה על ידי אותם דוחות כספיים, מכילים מידע באיכות גבוהה, שקוף, בר השוואה לאורך זמן, וכן ניתן להשוות לדוחות הכספיים של ישויות אחרות.
2. היקף: IFRS 1 חל כאשר ישות מציגה את הדוחות הכספיים הראשונים שלה ערוכים בהתאם ל-IFRS. לחלופין כאשר ישות עוברת ממסגרת חשבונאית אחרת ל-IFRS.
3. יישום בדיעבד : IFRS 1 מחייב בדרך כלל יישום רטרוספקטיבי מלא של תקני IFRS. הישות צריכה לחדש את הדוחות הכספיים שלה כאילו היא יישמה מאז ומתמיד את IFRS . יחד עם זאת, ישנם מספר פטורים אופציונליים וחריגים מחייבים לתחולה בדיעבד כדי להקל על המעבר. הישות תציג התאמות בין המסגרת החשבונאית הקודמת שלה לבין IFRS להון במועד המעבר ובתום תקופת הדיווח הקודמת. בנוסף תציג התאמה של הרווח או ההפסד בגין הדיווח הקודם.
4. גילויים: IFRS 1 קובע דרישות גילוי כדי לסייע למשתמשים בדוחות כספיים להבין את השפעת המעבר ל-IFRS. המעבר משפיע על המצב הכספי המדווח של הישות, הביצועים הפיננסיים ותזרימי המזומנים.
הבנת IFRS 1 חיונית בעת הערכת השקעות פוטנציאליות או הערכת הביצועים של חברות שפועלות לפי ל-IFRS. יישום נכון של IFRS 1 מבטיח השוואה ושקיפות בדיווח הכספי, החיוני לקבלת החלטות מושכלות.
