מערכת של תקני חשבונאות בעולם IFRS – International Financial Reporting Standards. פותחו על ידי המועצה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות (IASB). תקנים אלה שואפים לספק מסגרת משותפת, שקופה וברת השוואה לדיווח כספי ברחבי העולם. IFRS מסייע משתמשי הדוחות כספיים לקבל החלטות מושכלות על ידי מתן מידע פיננסי עקבי ואמין. האימוץ של IFRS גדל באופן משמעותי במהלך השנים. נכון לכתיבת שורות אלו, מעל ל-140 מדינות דורשות או מתירות את השימוש בו עבור חברות רשומות מקומיות. יחד עם זאת, ארה"ב עדיין משתמשת בתקני חשבונאות משלה. תקנים אלו הם כללי חשבונאות (GAAP). קיימת התכנסות גוברת בין IFRS ל-US GAAP כדי לצמצם הבדלים ולשפר את ההשוואה.
היבטים מרכזיים של IFRS כוללים:
גישה מבוססת עקרונות: IFRS מאמצת גישה מבוססת עקרונות. כלומר היא מספקת מסגרת מושגית והנחיה כללית כיצד להתייחס לעסקאות ואירועים שונים. גישה זו מאפשרת שיפוט מקצועי ויותר גמישות בהשוואה למערכת מבוססת כללים.
הצגה הוגנת: IFRS מדגישה את החשיבות של הצגת ראייה אמיתית והוגנת של מצבה הפיננסי, הביצועים הפיננסיים ותזרימי המזומנים של ישות, תוך הבטחה שהדוחות הכספיים ערוכים בצורה מהימנה.
הכרה על בסיס מצטבר: IFRS מחייב עריכת דוחות כספיים תוך הכרה בבסיס מצטבר. כלומר, עסקאות ואירועים מוכרים כשהם מתרחשים, ולא כאשר מזומנים מתקבלים או משולמים.
עקביות והשוואה: IFRS מקדם עקביות והשוואה על ידי דרישה מהישויות ליישם את אותן מדיניות ושיטות חשבונאיות לאורך זמן ולרוחב תעשיות, מה שמקל על המשתמשים להשוות דוחות כספיים של חברות שונות.
סט מלא של דוחות כספיים: IFRS מחייב ישויות להכין סט שלם של דוחות כספיים, לרבות דוח על מצב פיננסי, דוח רווח או הפסד ורווח כולל אחר, דוח על שינויים בהון, דוח על תזרימי מזומנים והערות הנלוות אליהם.
הבנה מעמיקה של IFRS היא אלמנט חיוני בתחום הפיננסים בייחוד בקרב רואי חשבון ואנשי מקצוע. ידע זה מאפשר להעריך השקעות פוטנציאליות, להעריך את הביצועים של חברות ולקבל החלטות חכמות על סמך מידע פיננסי מדויק ובר השוואה. בנוסף, הידע מאפשר יכולות ניווט במורכבות הדיווח הכספי בסביבה עסקית משתנה.
