תקן IAS 40, מספק הנחיות לגבי חשבונאות ודיווח של נכסים להשקעה. תקן זה הוא חלק מתקני הדיווח הכספי הבינלאומי (IFRS). התקן משמש חברות להכנת הדוחות הכספיים שלהן.
היעדים העיקריים של IAS 40 הם:
1. לתת הנחיות לגבי הטיפול החשבונאי בנכסים להשקעה. נכסים אלו מוחזקים למטרת רווח, הכנסה מדמי שכירות או לשבח.
2. להבטיח שנכסים להשקעה מוכרים, נמדדים ומדווחים באופן עקבי ומהימן בדוחות הכספיים של ישות.
IAS 40 מגדיר את העקרונות המרכזיים הבאים:
1. ישות צריכה להכיר בנכס להשקעה אם הוא עונה להגדרה של נכס להשקעה. בנוסף, יש למדוד את השווי ההוגן שלו באופן מהימן.
2. ישות צריכה למדוד נכסים להשקעה תחילה לפי עלות, לרבות כל עלויות שניתן לייחס ישירות. לאחר מכן יש למדוד לפי שווי הוגן, כאשר שינויים בשווי ההוגן מוכרים ברווח והפסד.
3. ישות צריכה לבחור את הטיפול החשבונאי המתאים לנכסים להשקעה שהם בבעלותם, בהתבסס על היקף השימוש שלה בנכס לפעילותה.
4. על ישות לחשוף מידע על טיבם, היקפם ומיקומם של נכסים להשקעה, כמו גם השווי ההוגן, הערך בספרים ותוצאות הפעילות של נכסים אלה.
לסיכום, IAS 40 הוא תקן חשבונאי חיוני המספק הנחיות לגבי חשבונאות ודיווח של נכסים להשקעה בדוחות הכספיים. תקן זה מבטיח כי נכסים להשקעה מוכרים, נמדדים ומדווחים באופן עקבי ומהימן, ומספק הנחיות לגבי הטיפול החשבונאי בנכסים להשקעה בבעלות החברה. על ידי דרישה מישויות לחשוף מידע על טיבם, היקפם ומיקומם של נכסים להשקעה, IAS 40 מאפשר לישויות לספק תמונה ברורה ומדויקת של מצבן הפיננסי וביצועיהן.
