IAS 12 הוא תקן חשבונאות בינלאומי העוסק בטיפול החשבונאי במסים על ההכנסה. התקן פורסם על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) במטרה להסדיר את הדיווח על השלכות המס בדוחות הכספיים של ישויות.
מטרת התקן:
המטרה העיקרית של IAS 12 היא להבטיח שהדוחות הכספיים משקפים באופן נאות את ההשלכות המיסויות, הן השוטפות והן העתידיות (נדחות), של פעילות הישות ואירועים אחרים.
עקרונות מפתח:
1. הכרה במסים שוטפים
- התחייבויות מס שוטפות: יש להכיר בהתחייבות לתשלום מסים עבור התקופה הנוכחית.
- נכסי מס שוטפים: יש להכיר בנכס המייצג החזר מס צפוי.
- מדידה: לפי חוקי המס ושיעורי המס החלים בתקופת הדיווח.
2. הכרה במסים נדחים
- התחייבויות מס נדחות: יש להכיר בגין הפרשים זמניים חייבים במס בעתיד.
- נכסי מס נדחים: יש להכיר בגין הפרשים זמניים הניתנים לניכוי, הפסדים לצורכי מס והטבות מס שטרם נוצלו.
- בסיס: ההפרש בין הערך בספרים של נכסים והתחייבויות לבין בסיס המס שלהם.
3. מדידת מסים נדחים
- שיעור המס: יש להשתמש בשיעורי המס הצפויים לחול בעת מימוש הנכס או סילוק ההתחייבות.
- חוקי מס: יש להתבסס על חוקי המס שנחקקו או שנחקקו למעשה עד לתאריך הדיווח.
4. השלכות מס של דיבידנדים
יש להכיר בהשלכות המס של חלוקת דיבידנדים בדוחות הכספיים. יתרה מכך, הטיפול החשבונאי תלוי במדיניות המס של המדינה ובאופי הדיבידנד.
5. הצגה וגילוי
- הצגה נפרדת: יש להציג מסים שוטפים ונדחים בנפרד בדוח על המצב הכספי.
- דוח רווח והפסד: יש להציג הוצאות או הכנסות מס בדוח רווח והפסד, אלא אם הן קשורות לפריטים המוכרים מחוץ לרווח או הפסד.
- גילויים: התקן דורש גילויים מפורטים על רכיבי הוצאות המס, היחס בין הוצאות המס לרווח החשבונאי, ומידע על שינויים בשיעורי המס.
חשיבות התקן
IAS 12 מספק מסגרת אחידה ושקופה לדיווח על מסים על ההכנסה, מה שמשפר את ההשוואתיות בין ישויות שונות ולאורך תקופות דיווח שונות. בנוסף, התקן מסייע למשתמשי הדוחות הכספיים להבין טוב יותר את מצבה הפיננסי של הישות ואת השלכות המס של פעילותה.
